תובענה ייצוגית נועדה לתת כלים לצרכן, כיחיד וכקבוצה, ולסייע לו להגן על זכויותיו. תכלית החקיקה היא לעצב את מערכת היחסים המשפטית בין הצרכן לבין נותן השירות, שכן ביסודו של חוק התובענות הייצוגיות טמונה ההנחה כי לא כל נותני השירות, הפרטיים והציבוריים, נושאים ונותנים באמונה ולכן על החוק למלא את החסר ולהגן את מקבלי השירות או המוצר.
עוה"ד נועם קוריס: תובענה ייצוגית יכולה לשמש את הציבור יותר מכל תביעה אחרת!
למוסד התובענה הייצוגית מטרת על – השתתת היחסים הצרכניים בין הצדדים על מסחר הוגן – בכל תחום שהוא. מטרה זו מושגת באמצעות החלת שתי מטרות משנה הגלומות בתובענה הייצוגית:
1. כוחה של התובענה הייצוגית הוא בכך שהיא מאגדת ציבור רחב של צרכנים שלכל אחד ואחד מהם יש עילת תביעה כלפי הנתבע, אלא שסכום כל תביעה ותביעה, אינו מצדיק הגשת תביעה נפרדת בהתחשב בעלויות הכרוכות בה. בכך מאפשרת התובענה הייצוגית לתת מענה לתרופה שאותה מבקש הצרכן שנפגע שאלמלי אותה תובענה, לא היה מבקש את יומו בבית המשפט שכן חוסר הוודאות באשר לתוצאת התביעה והמאמץ הכרוך בהגשתה, מרתיעים צרכנים רבים מלפנות לבית המשפט.
2. שמירה על האינטרס הציבורי – לדברי עו"ד נועם קוריס תובעות ייצוגיות אינן באות רק לשמור על האינטרסים של הצרכן הבודד, אלא תורמות לשמירה על מסחר הוגן באופן המשפיע על כלל הצרכנים בארץ. זו נורמה חברתית מתבקשת אשר יישומה תלוי גם במערכת חקיקתית הגורמת לציבור העוסקים ונותני השירותים, לא להתעלם מחוקי הגנת הצרכן ומזכויותיו של הפרט הנגזרות מהחקיקה הנרחבת.
יחד עם זאת, המציאות מלמדת כי רובן של הבקשות לאשר תביעה כתביעה ייצוגית, נדחה ע"י בתי המשפט מסיבות שונות, הן בשל אי עמידה בדרישות החוק לאישור התובענה, הן בשל מורכבות התביעה הכוללת תובעים רבים ושונים והן בשל חששם של בתי המשפט כי אישור תובענות ייצוגיות יגרום לקריסה של תאגידים וחברות בשל הקנסות הגבוהים העלולים להיות מוטלים עליהם.
האם תובענה ייצוגית יכולה לשמש את הציבור יותר מכל תביעה אחרת – בכל נושא?
בעבר, תובענה ייצוגית הייתה יכולה להיות מוגשת רק בעניינים הנוגעים לתביעות בתחום של הגנת הצרכן בלבד ובחקיקה הנלווית אליו. בשנת 2006 נחקק חוק תובענות ייצוגיות שבא להסדיר כללים אחידים להגשת תובענות ייצוגיות וקביעת מתן פיצוי הולם לנפגעים, אכיפת הדין ומתן שכר הולם ליוזם התביעה. לפי חוק זה ניתן להגיש תובענה, בין היתר, כנגד הגופים הבאים:
1. תביעה נגד עוסק
2. תביעה נגד מבטח או חברה מנהלת
3. תביעה נגד תאגיד בנקאי
4. תביעה לפי חוק התחרות הכלכלית
5. תביעה לפי חוק הפליה במוצרים
6. תביעה לבית הדין לעבודה, למשל לפי החוק לשכר מינימום
כאמור לעיל, לדברי עו"ד קוריס הניסיון שנצבר עד כה בהגשת תובענות ייצוגיות מלמד שרובן נדחות עוד בשלב של בקשת אישור להפוך תובענה לתובענה ייצוגית. אחת הסיבות לכך היא העובדה כי בשלב ראשון על התובע להגיש בקשה בכתב לאישור התובענה כתובענה ייצוגית – עליו להוכיח כי דרך זו היא הנכונה והיעילה ביותר לניהול התביעה, להוכיח את העובדות הנטענות באופן שמראה שקיים סיכוי לקבלת התביעה וכן שיש יסוד להניח כי דרך זו מיטיבה עם עניינם של כל חברי הקבוצה שנפגעו, וכי היא מנוהלת בתום לב.
יש להוסיף כי בתי המשפט אינם ממהרים לאשר הגשת תובענה ייצוגית כיוון שההשלכה של קבלת התובענה וחיוב הנתבע בסופה, עלולה להסתכם בסכומי פיצויים גבוהים מאוד שיהיה בהם כדי למוטט את החברה או את התאגיד שנתבע. לא כל תאגיד הוא בעל "כיס עמוק" המסוגל לעמוד בתשלומי הפיצויים הגבוהים ולכן בית המשפט חייב לשקול במאזניים את ההשלכות של פסק דינו תוך התחשבות בשיקולי מדיניות רחבה יותר מאשר פסק הדין עצמו.
נועם קוריס: "תובענה ייצוגית יכולה לשרת את הציבור יותר מכל תביעה אחרת – גם נגד המדינה"
חוק תובענות ייצוגיות חל גם על הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות מרשויות המדינה. ניתן לתבוע את המדינה על התנהלות לקויה מול האזרח, קיפוח זכויות ממוניות ועוד. ניתן אף לתבוע בגין תשלומים שניגבו ביתר כגון אגרה, ארנונה וכו'.
יחד עם זאת, בתי המשפט צמצמו את יכולת הגשת התביעה נגד המדינה, למשל במקרה שנגבו תשלומי יתר והמדינה הודיעה כי היא מכירה בטעות ותפסיק את גביית היתר, אזי לא תאושר תובענה ייצוגית בגין עוולה זו. הסדר זה מכונה "הסדר חדילה" ומשמש כפתח מילוט למדינה מכניסה להליך של תובענה ייצוגית. מנגד, מסביר עורך הדין נועם קוריס הקל בית המשפט העליון בעניין הגשת תובענה נגד המדינה וקבע כי על המגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות ציבורית לא מוטלת החובה לפנות פנייה מוקדמת לרשות, בניגוד לחובה זהה המוטלת על אדם המעוניין להגיש תביעה כספית נגד רשות ציבורית.
ובקצרה: תהליך הגשת תובענה ייצוגית אינו פשוט וכרוך בכמה שלבים מוקדמים ועמידה בתנאים המופיעים בחוק. יחד עם זאת, התובענה מאפשרת לציבור רחב של נפגעים להשמיע את קולם בבית המשפט ואם תביעתם תתקבל, אף לקבל פיצוי על הנזק או העוול שנעשה להם. גם נגד המדינה ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אולם למדינה ישנם מספר "פתחי מילוט" שבהתקיימם, המדינה אינה נצרכת להיכנס להליך של התמודדות מול בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
