כיצד נאמת תצהיר בזמנים של ריחוק חברתי?

שיתוף ב facebook
שיתוף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
כיצד נאמת תצהיר בזמנים של ריחוק חברתי?

במהלך ניהול תיק וייצוג לקוח, עולה צורך של עורכי הדין, מעת לעת ולעיתים הרבה מעבר לכך, להחתים הלקוח על תצהיר ולאמתו. מעבר לניהול בשגרה, לעיתים הצורך הוא מיידי ונדרש להגשה לבית המשפט בתוך מספר ימים קצובים. בעקבות משבר הקורונה, הריחוק החברתי והבידוד שנכפה על הצדדים במקרים מסוימים, לשכת עורכי הדין ביצעה שינויים הכרחיים בנוהלי אימות זיהוי שאינו מבוצע פנים מול פנים, וזאת כל עוד מוכרז מצב חירום בישראל ואף במקרים שבהם לא ניתן לבצע אימות כפי שנעשה עד כה.

במאמר זה נסקור מה ייחשב כתצהיר ועל דרך זיהוי המצהיר, על השינויים וההתאמות שבוצעו בשל מצב החירום בעקבות משבר הקורנה ועל ההצהרה שמותאמת לימים אלו.

על תצהיר וזיהוי המצהיר:

ככלל, מגדירה פקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א – 1971 בסעיף 15, באלו תנאים מצטברים ייחשב מסמך "כתצהיר". הפקודה מחייבת שלושה תנאים כדלקמן:

1. על התצהיר להיות בכתב
2. עליו להיות חתום על ידי המצהיר
3. על עורך הדין להזהיר את המצהיר כי עליו לומר אמת והוא יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן. בנוסף, יש לאשר כי מתן האזהרה, הובהר למצהיר

המחוקק נתן לנו, עורכי הדין, פררוגטיבה משמעותית, לצד ראשי עיריות, דיינים בבית דין דתי ושופטים: את הסמכות לאמת תצהירים לצורך פקודת הראיות. אך לצד הסמכות, באה גם האחריות. בעת עריכת תצהיר ואימותו, על עורך הדין החובה לאמת את זיהויו של המצהיר, לוודא כי המצהיר מבין כי דבריו חייבים להיות אמת, וכי הוא מודע להשלכות של אי אמירת אמת. לכן קיימת חשיבות רבה לעובדה שעורך הדין מאמת תצהיר בצורה פרונטלית, כיוון שכך דורש הדין, גם בהיבט האתי.

אימות חתימה והיוועדות חזותית – התאמה לימי הקורונה:

בימים אלו שבהם אנו מצויים בריחוק חברתי, ולא פעם חלק ניכר מלקוחותינו מצויים בקבוצת סיכון – מצב שאינו מאפשר לנו לערוך מפגשים פרונטליים – עולה השאלה כיצד ניתן יהיה לאמת תצהיר, כדין, מבחינה אתית. לכך נרתמה ועדת האתיקה הארצית. זו קבעה בהחלטתה (את/39/20) שתיוותר בתוקף עד ליום 17.11.20, שכל עוד מוכרז מצב חירום בישראל בשל הקורונה ובשל הצורך בשמירה על בריאות הציבור, ובכללם קהל הלקוחות ועורכי הדין, ניתן יהיה לבצע אימות באמצעות היוועדות חזותית. אין ספק כי מדובר בהחלטה משמעותית, כיוון שעד היום, החלטות ועדת האתיקה בענייני תצהירים, היו שמרניות מאוד.

בספרי, דיני אתיקה מקצועית לעורכי דין – הלכה למעשה, התייחסתי לנושא זה וסיכמתי את עמדתי עוד בשנת 2018, כדלקמן: "סבורני כי העת לערוך רפורמה בדין האתי, בכל הנוגע לתצהירים, אינני רואה הצדקה לאסור כיום במציאות הקיימת, אימות תצהירים של לקוחות באמצעות וידאו (לרבות באמצעות צילום דיגיטלי במחשב או בטלפון הנייד). המציאות מחייבת עיון מחדש של ההיבטים האמורים" (פרק כא, עמ' 548).

והנה משבר הקורונה הביא כאמור את ועדת האתיקה הארצית, לשנות מגישתה השמרנית ולו באופן זמני.

אז איך נאמת תצהיר בתקופת הקורונה?

בהתאם להחלטת ועדת האתיקה הארצית, וכדי לעמוד בתנאי האימות הנדרשים לעריכת תצהיר, יש לפעול כדלקמן:

1. על עורך הדין והמצהיר להיות בשטח ישראל.
2. נדרשת היכרות קודמת בין עורך הדין ללקוח.
3. במהלך האימות יש להציג לעורך הדין תעודה מזהה, וכן יש להקריא ללקוח, אזהרה שהותאמה, בהתאם להחלטת הוועדה.

(לקריאת האזהרה, מומלץ לעיין בקישור הבא)

לסיכום:

משבר הקורונה הוא משבר ששינה את מציאות חיינו, בנושאים רבים לרעה, אך לעיתים גם לטובה. ישנם דברים שייתכן שיהיה בהם כדי לשנות את תפיסת העבודה ומרקם החיים שלנו בהמשך. אותם היבטים חיוביים חלים גם על עולם המשפט. הדוגמה לשינוי חיובי שהביאה עימה הקורונה, היא שינוי תפיסת יסוד בסיסית של ועדת האתיקה הארצית, בכל הנוגע לאימות תצהירים, כפי שפורט עד כה. אני מקווה ששינוי הגישה השמרנית שבה נקטה הוועדה במשך שנים, תישמר גם בהמשך וניתן יהיה למצוא פתרונות דיגיטליים לאימות תצהירים בעתיד.

עו"ד אדם אשכנזי

עורך הדין אדם אשכנזי, הוא שותף במשרד עורכי הדין אשכנזי – נג'אר, ומחבר הספר דיני אתיקה מקצועית לעורכי דין – הלכה למעשה (הוצאת אוצר המשפט, 2018), וכן מחבר הספר ביטוח תאונות תלמידים – הלכה למעשה (אוצר המשפט 2017, ומהדורה שניה 2019). כן, משמש עורך הדין אדם אשכנזי כמנהל פורום אתיקה מקצועית, באתר הפורומים המשפטיים.

* האמור בתוכן דלעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במאמרים משפטיים באתר, עושה כן באחריותו ועל דעת עצמו.

לייעוץ משפטי אישי